Post by watchmanjim on Jul 5, 2017 20:19:35 GMT -6
I've been studying Hebrew but I'm definitely no expert in it.
Lamentations is a book that sometimes we tend to skip over. But something about it has been bugging me ever since I started learning Hebrew.
First let's talk about Hebrew poetry. Hebrew Poetry takes many different forms. The rely less on rhyme than we do in English. One poetic form they often use is that of the alphabet.
We see this in Psalm 119, the most obvious example. Each group of 8 verses all begin with words beginning with the same Hebrew letter, in order.
The section regarding the Proverbs 31 woman is another example of this type of poetry. Beginning in verse 10, the remainder of the chapter follows the Hebrew alphabet verse by verse. Verse 10 begins with Aleph, verse 11 begins with Bet, and so on all the way through to the end.
The Hebrew alphabet--ahem, "aleph-bet"--is comprised of 22 letters. Each letter has meanings and connotations all its own. Due to the completeness of the alephbet, there is a certain completeness in the number 22. And you see due to there being 22 letters, Psalm 119 is divided into the 22 segments of 8 verses each.
Did I mention that Revelation has 22 chapters? (bunny trail, there. . . .)
So we come to the book of Lamentations. Lamentations is an odd little book of five chapters. (Five is the number of grace). The book is extremely symmetrical. The first, second, fourth, and fifth chapters all have the same number of verses: 22 verses per chapter. But the middle chapter, 3, has 3 times that many: 66. (Did I mention, there are 66 books in the Bible? And did I mention, there are 66 chapters in Isaiah?)
Chapter 1 does the classic thing. There are 22 verses, and each one begins with the corresponding letter of the alephbet: Lam 1:1 begins with Aleph, verse 2 begins with Bet, verse 3 begins with Gimel.
Remember that Hebrew reads right to left. So if you go down the right side of each verse, you see the Hebrew alephbet.
Lam 1:1 איכה ישׁבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שׂרתי במדינות היתה למס׃
Lam 1:2 בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין־לה מנחם מכל־אהביה כל־רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃
Lam 1:3 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישׁבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השׂיגוה בין המצרים׃
Lam 1:4 דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שׁעריה שׁוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה׃
Lam 1:5 היו צריה לראשׁ איביה שׁלו כי־יהוה הוגה על רב־פשׁעיה עולליה הלכו שׁבי לפני־צר׃
Lam 1:6 ויצא מן בת־ציון כל־הדרה היו שׂריה כאילים לא־מצאו מרעה וילכו בלא־כח לפני רודף׃
Lam 1:7 זכרה ירושׁלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשׁר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שׂחקו על משׁבתה׃
Lam 1:8 חטא חטאה ירושׁלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשׁב אחור׃
Lam 1:9 טמאתה בשׁוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את־עניי כי הגדיל אויב׃
Lam 1:10 ידו פרשׂ צר על כל־מחמדיה כי־ראתה גוים באו מקדשׁה אשׁר צויתה לא־יבאו בקהל לך׃
Lam 1:11 כל־עמה נאנחים מבקשׁים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשׁיב נפשׁ ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃
Lam 1:12 לוא אליכם כל־עברי דרך הביטו וראו אם־ישׁ מכאוב כמכאבי אשׁר עולל לי אשׁר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃
Lam 1:13 ממרום שׁלח־אשׁ בעצמתי וירדנה פרשׂ רשׁת לרגלי השׁיבני אחור נתנני שׁממה כל־היום דוה׃
Lam 1:14 נשׂקד על פשׁעי בידו ישׂתרגו עלו על־צוארי הכשׁיל כחי נתנני אדני בידי לא־אוכל קום׃
Lam 1:15 סלה כל־אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשׁבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת־יהודה׃
Lam 1:16 על־אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי־רחק ממני מנחם משׁיב נפשׁי היו בני שׁוממים כי גבר אויב׃
Lam 1:17 פרשׂה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושׁלם לנדה ביניהם׃
Lam 1:18 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שׁמעו־נא כל־עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשׁבי׃
Lam 1:19 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשׁו אכל למו וישׁיבו את־נפשׁם׃
Lam 1:20 ראה יהוה כי־צר־לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שׁכלה־חרב בבית כמות׃
Lam 1:21 שׁמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שׁמעו רעתי שׂשׂו כי אתה עשׂית הבאת יום־קראת ויהיו כמוני׃
Lam 1:22 תבא כל־רעתם לפניך ועולל למו כאשׁר עוללת לי על כל־פשׁעי כי־רבות אנחתי ולבי דוי׃
The same exact thing happens in Lamentations 2. 22-verses, and each with the corresponding Hebrew letter starting it off. I won't bother pasting the script of it in Hebrew, but it's available on E-sword and many other places.
Then when we get to Lamentations 3, we have 66 verses instead of 22. And there is still a pattern. Now the verses go in groups of three--each group of 3 begins with the corresponding letter. I will post the first few verses so you can get the idea.
Lam 3:1 אני הגבר ראה עני בשׁבט עברתו׃
Lam 3:2 אותי נהג וילך חשׁך ולא־אור׃
Lam 3:3 אך בי ישׁב יהפך ידו כל־היום׃
Lam 3:4 בלה בשׂרי ועורי שׁבר עצמותי׃
Lam 3:5 בנה עלי ויקף ראשׁ ותלאה׃
Lam 3:6 במחשׁכים הושׁיבני כמתי עולם׃
Lam 3:7 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשׁתי׃
Lam 3:8 גם כי אזעק ואשׁוע שׂתם תפלתי׃
Lam 3:9 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃
Lam 3:10 דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃
Lam 3:11 דרכי סורר ויפשׁחני שׂמני שׁמם׃
Lam 3:12 דרך קשׁתו ויציבני כמטרא לחץ׃
and so on.
And then when you come to Lamentations 4, it is a repeat of the sequence in chapters 1 and 2. There are 22 verses, each starting with a corresponding letter, Aleph through Tav.
But to me, the real mystery is chapter 5, the final chapter. It has the 22 verses, sure enough, but it breaks with tradition and does NOT have them sequenced in Hebrew alphabetic order. In fact, some letters are used more than once, and some are not used at all as a verse-beginning letter. In other words, it is just like a typical non-scripted, non poetic chapter of the Bible.
Lamentations 5:
Lam 5:1 זכר יהוה מה־היה לנו הביט וראה את־חרפתנו׃
Lam 5:2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
Lam 5:3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
Lam 5:4 מימינו בכסף שׁתינו עצינו במחיר יבאו׃
Lam 5:5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח־לנו׃
Lam 5:6 מצרים נתנו יד אשׁור לשׂבע לחם׃
Lam 5:7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
Lam 5:8 עבדים משׁלו בנו פרק אין מידם׃
Lam 5:9 בנפשׁנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
Lam 5:10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
Lam 5:11 נשׁים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
Lam 5:12 שׂרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
Lam 5:13 בחורים טחון נשׂאו ונערים בעץ כשׁלו׃
Lam 5:14 זקנים משׁער שׁבתו בחורים מנגינתם׃
Lam 5:15 שׁבת משׂושׂ לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
Lam 5:16 נפלה עטרת ראשׁנו אוי־נא לנו כי חטאנו׃
Lam 5:17 על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשׁכו עינינו׃
Lam 5:18 על הר־ציון שׁשׁמם שׁועלים הלכו־בו׃
Lam 5:19 אתה יהוה לעולם תשׁב כסאך לדר ודור׃
Lam 5:20 למה לנצח תשׁכחנו תעזבנו לארך ימים׃
Lam 5:21 השׁיבנו יהוה אליך ונשׁוב חדשׁ ימינו כקדם׃
Lam 5:22 כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד׃
Somebody help me figure this mystery out! Why would God (and/or the prophet Jeremiah who wrote this) set up such an obvious pattern, and then break it?
Lamentations is a book that sometimes we tend to skip over. But something about it has been bugging me ever since I started learning Hebrew.
First let's talk about Hebrew poetry. Hebrew Poetry takes many different forms. The rely less on rhyme than we do in English. One poetic form they often use is that of the alphabet.
We see this in Psalm 119, the most obvious example. Each group of 8 verses all begin with words beginning with the same Hebrew letter, in order.
The section regarding the Proverbs 31 woman is another example of this type of poetry. Beginning in verse 10, the remainder of the chapter follows the Hebrew alphabet verse by verse. Verse 10 begins with Aleph, verse 11 begins with Bet, and so on all the way through to the end.
The Hebrew alphabet--ahem, "aleph-bet"--is comprised of 22 letters. Each letter has meanings and connotations all its own. Due to the completeness of the alephbet, there is a certain completeness in the number 22. And you see due to there being 22 letters, Psalm 119 is divided into the 22 segments of 8 verses each.
Did I mention that Revelation has 22 chapters? (bunny trail, there. . . .)
So we come to the book of Lamentations. Lamentations is an odd little book of five chapters. (Five is the number of grace). The book is extremely symmetrical. The first, second, fourth, and fifth chapters all have the same number of verses: 22 verses per chapter. But the middle chapter, 3, has 3 times that many: 66. (Did I mention, there are 66 books in the Bible? And did I mention, there are 66 chapters in Isaiah?)
Chapter 1 does the classic thing. There are 22 verses, and each one begins with the corresponding letter of the alephbet: Lam 1:1 begins with Aleph, verse 2 begins with Bet, verse 3 begins with Gimel.
Remember that Hebrew reads right to left. So if you go down the right side of each verse, you see the Hebrew alephbet.
Lam 1:1 איכה ישׁבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שׂרתי במדינות היתה למס׃
Lam 1:2 בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין־לה מנחם מכל־אהביה כל־רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃
Lam 1:3 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישׁבה בגוים לא מצאה מנוח כל־רדפיה השׂיגוה בין המצרים׃
Lam 1:4 דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל־שׁעריה שׁוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר־לה׃
Lam 1:5 היו צריה לראשׁ איביה שׁלו כי־יהוה הוגה על רב־פשׁעיה עולליה הלכו שׁבי לפני־צר׃
Lam 1:6 ויצא מן בת־ציון כל־הדרה היו שׂריה כאילים לא־מצאו מרעה וילכו בלא־כח לפני רודף׃
Lam 1:7 זכרה ירושׁלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשׁר היו מימי קדם בנפל עמה ביד־צר ואין עוזר לה ראוה צרים שׂחקו על משׁבתה׃
Lam 1:8 חטא חטאה ירושׁלם על־כן לנידה היתה כל־מכבדיה הזילוה כי־ראו ערותה גם־היא נאנחה ותשׁב אחור׃
Lam 1:9 טמאתה בשׁוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את־עניי כי הגדיל אויב׃
Lam 1:10 ידו פרשׂ צר על כל־מחמדיה כי־ראתה גוים באו מקדשׁה אשׁר צויתה לא־יבאו בקהל לך׃
Lam 1:11 כל־עמה נאנחים מבקשׁים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשׁיב נפשׁ ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃
Lam 1:12 לוא אליכם כל־עברי דרך הביטו וראו אם־ישׁ מכאוב כמכאבי אשׁר עולל לי אשׁר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃
Lam 1:13 ממרום שׁלח־אשׁ בעצמתי וירדנה פרשׂ רשׁת לרגלי השׁיבני אחור נתנני שׁממה כל־היום דוה׃
Lam 1:14 נשׂקד על פשׁעי בידו ישׂתרגו עלו על־צוארי הכשׁיל כחי נתנני אדני בידי לא־אוכל קום׃
Lam 1:15 סלה כל־אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשׁבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת־יהודה׃
Lam 1:16 על־אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי־רחק ממני מנחם משׁיב נפשׁי היו בני שׁוממים כי גבר אויב׃
Lam 1:17 פרשׂה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושׁלם לנדה ביניהם׃
Lam 1:18 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שׁמעו־נא כל־עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשׁבי׃
Lam 1:19 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי־בקשׁו אכל למו וישׁיבו את־נפשׁם׃
Lam 1:20 ראה יהוה כי־צר־לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שׁכלה־חרב בבית כמות׃
Lam 1:21 שׁמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל־איבי שׁמעו רעתי שׂשׂו כי אתה עשׂית הבאת יום־קראת ויהיו כמוני׃
Lam 1:22 תבא כל־רעתם לפניך ועולל למו כאשׁר עוללת לי על כל־פשׁעי כי־רבות אנחתי ולבי דוי׃
The same exact thing happens in Lamentations 2. 22-verses, and each with the corresponding Hebrew letter starting it off. I won't bother pasting the script of it in Hebrew, but it's available on E-sword and many other places.
Then when we get to Lamentations 3, we have 66 verses instead of 22. And there is still a pattern. Now the verses go in groups of three--each group of 3 begins with the corresponding letter. I will post the first few verses so you can get the idea.
Lam 3:1 אני הגבר ראה עני בשׁבט עברתו׃
Lam 3:2 אותי נהג וילך חשׁך ולא־אור׃
Lam 3:3 אך בי ישׁב יהפך ידו כל־היום׃
Lam 3:4 בלה בשׂרי ועורי שׁבר עצמותי׃
Lam 3:5 בנה עלי ויקף ראשׁ ותלאה׃
Lam 3:6 במחשׁכים הושׁיבני כמתי עולם׃
Lam 3:7 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשׁתי׃
Lam 3:8 גם כי אזעק ואשׁוע שׂתם תפלתי׃
Lam 3:9 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃
Lam 3:10 דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃
Lam 3:11 דרכי סורר ויפשׁחני שׂמני שׁמם׃
Lam 3:12 דרך קשׁתו ויציבני כמטרא לחץ׃
and so on.
And then when you come to Lamentations 4, it is a repeat of the sequence in chapters 1 and 2. There are 22 verses, each starting with a corresponding letter, Aleph through Tav.
But to me, the real mystery is chapter 5, the final chapter. It has the 22 verses, sure enough, but it breaks with tradition and does NOT have them sequenced in Hebrew alphabetic order. In fact, some letters are used more than once, and some are not used at all as a verse-beginning letter. In other words, it is just like a typical non-scripted, non poetic chapter of the Bible.
Lamentations 5:
Lam 5:1 זכר יהוה מה־היה לנו הביט וראה את־חרפתנו׃
Lam 5:2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃
Lam 5:3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
Lam 5:4 מימינו בכסף שׁתינו עצינו במחיר יבאו׃
Lam 5:5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח־לנו׃
Lam 5:6 מצרים נתנו יד אשׁור לשׂבע לחם׃
Lam 5:7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃
Lam 5:8 עבדים משׁלו בנו פרק אין מידם׃
Lam 5:9 בנפשׁנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃
Lam 5:10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃
Lam 5:11 נשׁים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃
Lam 5:12 שׂרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
Lam 5:13 בחורים טחון נשׂאו ונערים בעץ כשׁלו׃
Lam 5:14 זקנים משׁער שׁבתו בחורים מנגינתם׃
Lam 5:15 שׁבת משׂושׂ לבנו נהפך לאבל מחלנו׃
Lam 5:16 נפלה עטרת ראשׁנו אוי־נא לנו כי חטאנו׃
Lam 5:17 על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשׁכו עינינו׃
Lam 5:18 על הר־ציון שׁשׁמם שׁועלים הלכו־בו׃
Lam 5:19 אתה יהוה לעולם תשׁב כסאך לדר ודור׃
Lam 5:20 למה לנצח תשׁכחנו תעזבנו לארך ימים׃
Lam 5:21 השׁיבנו יהוה אליך ונשׁוב חדשׁ ימינו כקדם׃
Lam 5:22 כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד׃
Somebody help me figure this mystery out! Why would God (and/or the prophet Jeremiah who wrote this) set up such an obvious pattern, and then break it?
